חוק הירושה בישראל

• כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו
• מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש — דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש
• תאגיד כשר לרשת אם היה כשר לזכות בנכסים במות המוריש או תוך שנה ממתן צו קיום צוואה

אלה פסולים לרשת את המוריש:

• מי שגרם, במתכוון או באדישות, למותו של המוריש
• מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש (אלא אם המוריש מחל לו)
• מי שהורשע על שהעלים/השמיד צוואת המוריש, זייף אותה, או תבע על פי צוואה מזויפת

ביהמ"ש רשאי, מנימוקים מיוחדים, לקבוע שהפסלות תחול רק על חלק מהזכות או שלא תחול כלל.

• יורש רשאי להסתלק מחלקו בעזבון — כולו או מקצתו — בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה
• ההסתלקות נעשית כאילו לא היה יורש מלכתחילה
• אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוג, ילד או אח של המוריש
• הסתלקות של קטין/פסול-דין — טעונה אישור ביהמ"ש
• הסתלקות על תנאי — בטלה

• ילד מחוץ לנישואין (סעיף 13): יורש את אמו ואת משפחתה; יורש את אביו אם הוכחה הורותו
• ילד מאומץ (סעיף 12): יורש את הוריו המאמצים ולא את הוריו הביולוגיים (אלא אם האימוץ בוטל)
• בן-זוג ידוע בציבור (סעיף 55): נחשב כבן-זוג לעניין חוק הירושה, בתנאי שלא היה בן-זוג אחר ביום הפטירה

לצד חלקו של בן-הזוג בעזבון, החוק מעניק לו זכויות מיוחדות שמעבר לחלק הרגיל:

• דירת מגורים: בן-הזוג זכאי לדירה ששימשה למגוריו יחד עם המוריש — על חשבון חלקו בעזבון או מעבר לו
• מיטלטלין: זכאי למיטלטלין שהיו בדירה, כולל רכב (במידה והיו שותפים לשימוש)
• תנאי הזכאות: בן-הזוג חייב להיות תושב קבע ולהתגורר בדירה ביום הפטירה
• זכות זו גוברת על זכויות יורשים אחרים בנכסים אלה

• צוואה בכתב יד (הולוגרפית) — סעיף 19: כתובה כולה, מתוארכת וחתומה בכתב ידו של המצווה
• צוואה בעדים — סעיף 20: כתובה, מתוארכת וחתומה בפני שני עדים שחתמו באותו מעמד. העדים צריכים לאשר שהמצווה חתם/אישר
• צוואה בפני רשות — סעיף 22: נעשית בעל-פה או בכתב לפני שופט, חבר בית דין דתי, רשם בית משפט לענייני משפחה או נוטריון. הרשות מאשרת ושומרת
• צוואה בעל-פא — סעיף 23: במקרים מיוחדים (מוות קרב, וידוי גוסס) — בעל-פא לפני שני עדים הכותבים זיכרון דברים

• כשרות לצוות (סעיף 25): בן 18 וכשיר משפטית
• חופש הציווי: המצווה רשאי לצוות כרצונו, אך לא להתנות תנאי המנוגד לתקנת הציבור או למוסר
• תנאי והשתלה: המצווה רשאי להתנות את הזכות בתנאי או להשתילה בתנאי מתלה/מפסיק
• ביטול ושינוי (סעיף 27): המצווה רשאי לבטל או לשנות את צוואתו בכל עת, כל עוד הוא בחיים
• צוואה הדדית (סעיף 25א): בני-זוג רשאים לערוך צוואה משותפת; ביטול טעון הסכמה או הודעה בכתב לבן-הזוג

צוואה ניתנת לביטול בנסיבות הבאות:

• לא נעשתה כדין (פגם צורני)
• לא הייתה גמירת דעת או מסוימות
• נעשתה עקב השפעה בלתי הוגנת (סעיף 30) — לחץ, איום או השפעה בלתי הוגנת
• נעשתה עקב תחבולה או טעות
• תוכן הצוואה או התנאי בה מנוגדים לתקנת הציבור (סעיף 30)

• מתנה ליורש (סעיף 36): הוראה בצוואה המקנה נכס ליורש — נחשבת ירושה, לא מתנה
• מינוי מנהל עזבון בצוואה (סעיף 29): המצווה רשאי למנות מנהל עזבון בצוואה
• הוראות לגבי חיובים: ניתן להטיל חיובים על היורשים, אך לא חיובים בלתי חוקיים או בלתי מוסריים
• צוואה במקרה חירום (סעיף 23): צוואה בעל-פא — בטלה אם המצווה נשאר בחיים לאחר חודש מהנסיבות שהצדיקו אותה

• בן-זוג של המוריש
• ילדים קטינים של המוריש
• ילדים בגירים — אם היו תלויים במוריש למחייתם ערב פטירתו (למשל, סטודנטים, בעלי מוגבלות)
• הורי המוריש — אם היו תלויים בו למחייתם

• התביעה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לרשם לענייני ירושה
• בית המשפט מתחשב ברמת החיים של המוריש, צרכי התובע והיקף העזבון
• המזונות ישולמו מתוך העזבון לפני חלוקתו ליורשים
• ניתן להורות על מזונות חד-פעמיים או חוזרים

• צו ירושה (סעיף 65): מאשר מי הם היורשים על פי דין. ניתן ללא צוואה או כאשר הצוואה אינה מכסה את כל העזבון
• צו קיום צוואה (סעיף 66): מאשר את תוקף הצוואה ומורה על קיומה

• הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה באזור פעולתו
• הרשם בודק את הבקשה וממליץ על מתן צו
• אם יש התנגדות או מחלוקת — הבקשה מועברת לבית המשפט לענייני משפחה
• ביהמ"ש רשאי לדחות התנגדות או לדון בה במסגרת משפטית מלאה
• הצו ניתן לאחר פרסום הודעה וסיום הבירור

קיים מרשם ארצי לענייני ירושה המנוהל בידי הממונה הארצי, הכולל מידע על צווי ירושה וקיום צוואה. המרשם מאפשר בדיקת קיומם של צווים וצוואות שהופקדו.

• ביהמ"ש או הרשם רשאים למנות מנהל עזבון זמני לשם שמירת הנכסים
• רשאי לנקוט צעדים דחופים לשמירת העזבון עד למינוי מנהל קבע
• ניתן להורות על הפקדת נכסים אצל כונס נכסים רשמי

• מנהל עזבון מתמנה על ידי ביהמ"ש, על פי צוואה או על פי בקשת עניין
• ניתן למנות אדם אחד או יותר; ניתן למנות תאגיד
• המנהל פועל בתום לב ובאחריותיות כלפי היורשים והנושים
• חובותיו: ריכוז נכסי העזבון, תשלום חובותיו, ניהולו השוטף וחלוקתו
• המנהל זכאי לשכר טרחה שנקבע על ידי ביהמ"ש

• המנהל רשאי למכור נכסים לשם תשלום חובות העזבון
• רשאי לנהל עסק של המנוח באופן זמני
• חייב לנהל פנקס חשבונות מסודר ולדווח ליורשים ולרשם
• השקעת כספי העזבון — בהתאם לתקנות המיוחדות (ראה להלן)

• החלוקה נעשית לאחר סילוק חובות העזבון והמזונות
• החלוקה נעשית בדרך של חלוקה בעין (נכסים) או מכירה וחלוקת התמורה
• ביהמ"ש רשאי להורות על חלוקה שונה מהחלוקה הרגילה בנסיבות מיוחדות
• ניתן להקציב חלק על תנאי — למשל, עד להכרעה במחלוקת

בעזבונות שאינם מורכבים, ניתן להגיש בקשה לרשם לענייני ירושה לסילוק חובות העזבון ישירות מכספי העזבון — ללא מינוי מנהל עזבון וללא חלוקה בידי היורשים. הליך זה מיועד לחובות שאינם שנויים במחלוקת ונועד לייעל את הטיפול בעזבונות פשוטים.

• ירושה על פי דין: חל דין מדינת מושבו של המוריש במותו
• ירושה על פי צוואה: חל דין מדינת מושבו של המצווה בעת עריכת הצוואה
• צורת הצוואה: תקפה אם היא עומדת בדין מדינת המושב או בדין מדינת עריכת הצוואה
• נדל"ן: ירושת מקרקעין — חל דין מקום המקרקעין (לקס ריי סיטאה)

ישראל חתומה על הסכמים בינלאומיים בענייני ירושה. כאשר קיים הסכם בינלאומי — הוא גובר על הוראות החוק. רבים מההסכמים נוגעים לצווי ירושה בין מדינות ולהכרה הדדית בצווים.

• פרק א׳: פרשנות ותחולה — הגדרות, מונחים, תחולה
• פרק ב׳: המרשם הארצי — ניהול המרשם הארצי לענייני ירושה
• פרק ג׳: הפקדה, עשייה ומסירה של צוואות — הפקדת צוואות אצל רשם הירושות
• פרק ד׳: הגשת תובענה לבית המשפט — הגשת תביעות ובקשות
• פרק ה׳: צו ירושה וצו קיום — סדרי הגשת בקשה לצו, העברה לביהמ"ש, מתן הצו
• פרק ו׳: מזונות מן העזבון — סדרי דין בתביעות מזונות
• פרק ז׳: הנהלת העזבון — סדרי מינוי וניהול
• פרק ז׳1: שכר טרחה של מנהל עזבון — קביעת שכר ואישור סיום תפקיד
• פרק ח׳: ערעור — ערעור על החלטת רשם לענייני ירושה
• פרק ט׳: הגשת בקשה לבית דין דתי
• פרק ט׳1: הליך חלופי לסילוק חובות — סדרי דין ללא מינוי מנהל עזבון

• הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה באזור פעולתו
• ניתן להגיש גם באופן מקוון דרך אתר האפוטרופוס הכללי
• יש לצרף: תעודת פטירה, רשימת יורשים, תצהרות, ומסמכים נוספים
• הרשם בודק את הבקשה ומפרסם הודעה לציבור
• בהעדר התנגדויות — ניתן הצו

• ניתן להפקיד צוואה אצל רשם לענייני ירושה במהלך חיי המצווה
• ההפקדה מבטיחה שמירה ושליפה לאחר הפטירה
• המצווה רשאי למשוך את הצוואה בכל עת
• ההפקדה אינה מעידה על תוקף הצוואה

• בעד כל פעולה של הרשם — תשולם אגרה כקבוע בתוספת לתקנות
• הגשה מקוונת: 85% מסכום האגרה (הנחה)
• האגרות מוצמדות למדד המחירים לצרכן ומתעדכנות ב-1 בינואר כל שנה
• האגרה משולמת בבנק הדואר או בדרך שקבע הממונה הארצי

• המדינה ונציגיה
• האפוטרופוס הכללי
• המוסד לביטוח לאומי
• פקיד סעד בתפקידו
• בני משפחה של נפגעי פעולות איבה / חללי מערכות ישראל — בעד בקשת צו ירושה

• בעד בקשות בענייני ירושה המתנהלות בבית דין דתי — תשולם אגרה
• האגרות מוצמדות למדד ומתעדכנות ב-1 בינואר כל שנה
• כל צד לבקשה זכאי לעותק מאושר אחד — ללא תשלום נוסף
• עיון בתיק בית הדין — פטור מאגרה

1. פיקדונות בנקאיים שקליים — נושאי ריבית או הצמדה וריבית; לעזבונות שניהולם יימשך מעל שנתיים — גם תכניות חיסכון צמודות מדד
2. ניירות ערך שהוציאה המדינה או שהיא ערבה לפירעונם
3. מסירה לאפוטרופוס הכללי — לשם השקעה לפי חוק האפוטרופוס הכללי
4. דרך אחרת שאישר בית המשפט מראש

• דרכי ההשקעה ומשך התקופה — ייקבעו בהתחשב בצורכי העזבון, חובותיו ומועד החלוקה
• השקעת כספים מעל 1,000,000 ₪ (מתואם למדד, ב-2026: ~1,542,067 ₪) — טעונה הסכמת היורשים או אישור בית המשפט
• אם יש חסוי/קטין/נעדר בין היורשים — נדרש אישור בית המשפט בכל מקרה
• ביהמ"ש רשאי להורות על ניהול הכספים בידי מנהל תיקי השקעות מורשה

• האפוטרופוס הכללי רשאי לבדוק פרטה, דו"ח או שומה של מנהל עזבון (סעיף 87 לחוק)
• רשאי לקבוע את אופן הבדיקה והביקורת לשם אימות תוכנם
• רשאי להורות למנהל העזבון להגיש את הדו"ח כשהוא מבוקר ומאושר בידי רואה חשבון או מבקר שיקבע
• רשאי לפנות לבית המשפט לקבלת הוראות בכל הנוגע לביצוע התקנות

לפני מכירת נכס מקרקעין שהתקבל בירושה, חשוב להיוועץ בעורך דין או יועץ מס. המיסוי תלוי בסוג הנכס (דירת מגורים, מסחרי, מגרש), במועד הרכישה על ידי המוריש, ובשאלה אם היורש משתמש בפטורים העומדים לרשותו.

• חשבונות בנק והשקעות דיגיטליות: חשבונות בנק מקוונים, תיקי השקעות, קרנות השתלמות
• מטבעות קריפטו: Bitcoin, Ethereum ומטבעות דיגיטליים אחרים — נכס לכל דבר ועניין
• חשבונות רשתות חברתיות: פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר — ניתנים להעברה או מחיקה
• תוכן דיגיטלי: תמונות בענן, סרטונים, בלוגים, אתרי אינטרנט
• מנויים דיגיטליים: Netflix, Spotify, חשבונות דואר אלקטרוני
• עסקים מקוונים: חנויות אינטרנטיות, דומיינים, ערוצי יוטיוב

• בצוואה: ניתן לצוות במפורש מי יקבל גישה לחשבונות ולנכסים הדיגיטליים
• רשימת סיסמאות: רצוי להשאיר רשימה מאובטחת של סיסמאות וגישה לנכסים דיגיטליים (בכספת משפחתית או אצל עורך דין)
• חוק הגנת הפרטיות: גם לאחר הפטירה, פרטיות המנוח מוגנת — ולכן גישה לתכנים אישיים מותנית בהרשאה מפורשת
• מנהל עזבון: רשאי לפעול לשמירת נכסים דיגיטליים עד לחלוקתם